החלטה בתיק בש"א 153679/06

1.         המבקשת, היא התובעת, הגישה תביעה כספית כנגד המשיבים בסך של 516,077 ש"ח וכן בקשה להטלת צו עיקול זמני שנידונה במעמד צד אחד ונתקבלה, למעט כנגד משיב 2. המשיבה 4 הגישה בקשה לבטל את צו העיקול.

2.         לשם הצגת מלוא התמונה - מפורטת להלן המסכת הבאה.

המבקשת הינה חברה העוסקת במכירת ואספקת דלקים, שמנים ותוספות לכלי רכב באמצעות רשת תחנות תדלוק.המשיבה מס'1 עוסקת בנסיעות ותיירות וברשותה צי רכב. המשיב מס' 2 הינו בעל זכות חתימה אצל המשיבה 1 . המשיבה מס' 3 הינה תאגיד רשום בישראל.

3.         בתאריך 15.8.02 נחתם הסכם בדבר אספקת מוצרי דלק באמצעות מערכת "דלקן" בין המבקשת והמשיבה 1. המבקשת סיפקה למשיבה 1 מוצרים בסכום התביעה , לטענת המבקשת הפרה  המשיבה 1 את התחייבותיה החוזיות ולא שילמה לה את התמורה.המבקשת מבקשת לחייב גם את משיב 2 שהינו בעל מניות בחברה הנקראת 'אציל עכו בע"מ' שהוקמה לצורך אחזקת נכסיה של משיבה 1. כלי הרכב שרשומים על שם משיב 2 משועבדים לטובת חשבונות הבנק של המשיבה 1 ונמצאים ברשותה. קיים שעבוד קבוע והמחאת זכות על הכספים שמגיעים מאת משיבה 1 לחברה שבבעלות משיב 2 'הורייזן טורס בע"מ' (להלן- הורייזן טורס).

לטענת המבקשת, עם פטירת אביו של המשיב 2 , שהיה ממקימי המשיבה 1, החל משיב 2 לקחת חלק פעיל בעניני משיבה 1. למרות שאין המשיב 2 בעל מניות במשיבה 1 , הוא 'המושך בחוטים' מאחורי הקלעים , ביחד עם המנהל הרשום.

4.         המשיב 2 נתן , במעמד התחייבותו לשאת בתשלום חובותיה של המשיבה 1, 16 שיקים , בסכום של 316,640 ש"ח, משוערך ליום הגשת התביעה בסה"כ 331,717 ש"ח, המשוכים על ידי משיבה 3. אין משיב 2 בעל מניות של משיבה 3 , אולם הוא חתם בשמה ואף הכתובת הרשומה שלה הינה בכתובת של 'הורייזן טורס' שבבעלותו. שיקים אלה חוללו.

לפיכך טוענת המבקשת, כי משיבים 1 ו-2 אמורים לשלם לה סך של 516,077 ש"ח ומשיבה 3 סך של 331,640 ש"ח.

צו העיקול ניתן בתאריך 16.11.05 כנגד משיבות 1 ו-3. לא ניתן צו עיקול כנגד משיב 2.

5.         בהמשך,ביקשה המבקשת לתקן את כתב תביעתה וצרפה את משיבה 4 כנתבעת.בעקבות כך, ביקשה להטיל עיקול אצל משיבה 4, כאשר לטענתה , אחת מבעלי המניות הינה הגב' בורנשטיין ארלטה שהינה אמו של משיב 2 , יתר בעלות המניות הינן גלית בורנשטיין, אשת משיב 2 ובורנשטיין קרן, אשת אחיו של משיב 2 . לאור זאת , טוענת המבקשת, כי כל בעלי המניות במשיבה 1 ו-4 הינם בני משפחה אחת , שתי החברות עוסקות באותו תחום. משיבה 4 הוקמה על מנת להבריח את נכסיה של משיבה 1 ולשם התחמקות מהתחייבויותיה. לפיכך מבקשת המבקשת לראות את משיבה 1 ו- 4 כגוף אחד.בקשתה לצו עיקול אצל משיבה 4 נתקבלה בתאריך 24.1.06.

6.         רק משיבה 4 הגישה בקשה לבטל את העיקול. יש לציין כי בדיון שהתקיים, הודיע ב"כ המבקשת , כי הוא מפחית את סכום החוב ומעמיד אותו על סך של 310,834 ש"ח בלבד. לפיכך העיקול הועמד על סכום זה.

בבקשתה טוענת המשיבה 4 כדלקמן:

משפחת בורנשטיין כוללת את האחים יעקב, (משיב 2) ניר ואמיר,(להלן- האחים), אשר בבעלותם מספר חברות.אביהם , משה בורנשטיין ז"ל , היה דמות ציבורית מוכרת בעכו, בעיר בה התנהלו ומתנהלות החברות הנדונות. הוא הקים את המשיבה 1 בשנת 1982 ,ביחד עם אחיו פנחס בורנשטיין (להלן - פנחס) ושותף נוסף, שמחה הברמן. האב נפטר ב- 15.1.00 והמשיבה נוהלה ע"י פנחס. לימים ניתן פס"ד שחייב את המשיבה 1 ואת עזבון אביהם לשלם להוברמן סכום של 2.4 מיליון ש"ח עם עוזבו את המשיבה 1.הוא הקים חברה מתחרה למשיבה 1. בינתיים עזב גם פנחס את הארץ לצמיתות , לאחר שהשקיע כספים רבים במשיבה 1 , שלא הוחזרו לו.

העובדות הנדרשות הן: כנגד המשיבה 1הוגשה בקשת פירוק בגין חוב בסך 6 מיליון ש"ח לבנק לאומי וכן בגין ערבות הדדית זהה לחברה נוספת . חוב זה נוצר בשנת 1998. האוטובוסים של המשיבה 1 היו משועבדים לבנק לאומי ולאחר הגשת בקשת הפירוק, הם 'נפדו' על ידי האחים , אשר שילמו סך של 1,743,200 ש"ח בגין חובה של המשיבה 1 ,מכיסם הפרטי. גם לאחר תשלום זה לא שוחררו האחים מערבותם.אולם האוטובוסים שוחררו מהשעבוד. האחים לא הועסקו מעולם על ידי המשיבה 1. הם היו נערים צעירים כאשר המשיבה 1 הוקמה ונוהלה על ידי אביהם ושותפיו.

7.         לאחר מות אביהם ,הועברו מניותיו לאמם ארלטה בורנשטיין . היא היתה מורה ומעולם לא היתה מעורבת בניהול המשיבה 1.המבקשת לא סיפקה מעולם דלקים למשיבה 4 והתביעה נגדה מתבססת על 'הרמת המסך'. לטענת משיב 2 , לכל אחד מהאחים יש עסק משלו. הכספים לפדיון האוטובוסים נלקח ברובו מהמשיבה 3 , אותה הוא ניהל. חברה זו נמכרה לפני כשנתיים לחברת מונה טורס.

המשיבה 4 , אליה הועברו האוטובוסים , החלה את פעילותה בתחילת שנת 2005.

המשיבה 4 טוענת כי היא לא הוקמה על מנת להבריח את נכסיה של המשיבה 1. היא הוקמה על מנת לתת הכשר לאחזקת האוטובוסים, אשר כאמור נפדו על ידי האחים, מתוך רצון למלא אחר התחייבותם לפרוע את חובות המשיבה 1.

8.         לענין ההכבדה טוענת משיבה 4 כי לא קיים כל חשש כזה, משום שהאחים ערבים באופן אישי כלפי בנק לאומי לחובותיה של משיבה 1.

9.         מסקנות

על המבקשת לעבור שתי משוכות. האחת בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה .." המשוכה  השניה הינה בתקנה 374 (ב) לתקנות  כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין"